EPON （רשת אופטית פסיבית Ethernet Å
רשת אופטית פסיבית Ethernet היא טכנולוגיית PON המבוססת על Ethernet. היא נוקטת נקודה למבנה רב -מצבים ותמסורת סיבים אופטיים פסיביים, ומספקת שירותים מרובים על פני Ethernet. טכנולוגיית EPON מתוקנת על ידי קבוצת העבודה של IEEE802.3 EFM. ביוני 2004, קבוצת העבודה IEEE802.3EFM פרסמה את תקן EPON - IEEE802.3AH (התמזגה לתקן IEEE802.3-2005 בשנת 2005).
בסטנדרט זה משולבים טכנולוגיות Ethernet ו- PON, עם טכנולוגיית PON המשמשת בשכבה הפיזית ובפרוטוקול Ethernet המשמשת בשכבת קישור הנתונים, תוך שימוש בטופולוגיה של PON כדי להשיג גישה ל- Ethernet. לכן הוא משלב את היתרונות של טכנולוגיית PON וטכנולוגיית אתרנט: עלות נמוכה, רוחב פס גבוה, מדרגיות חזקה, תאימות לאתרנט קיים, ניהול נוח וכו '.
GPON (PON בעל יכולת Gigabit)
הטכנולוגיה היא הדור האחרון של תקן גישה משולבת אופטית פסיבית פסיבית על בסיס ITU-TG.984. X Standard, שיש לו יתרונות רבים כמו רוחב פס גבוה, יעילות גבוהה, שטח כיסוי גדול וממשקי משתמש עשירים. זה נחשב בעיני מרבית המפעילים כטכנולוגיה האידיאלית להשגת פס רחב ושינוי מקיף של שירותי רשת גישה. GPON הוצע לראשונה על ידי ארגון ה- FSAN בספטמבר 2002. בהתבסס על כך, ITU-T השלים את פיתוח ה- ITU-T G.984.1 ו- G.984.2 במארס 2003, וסטנדרט G.984.3 בפברואר ויוני 2004. לפיכך, הוקמה בסופו של דבר את המשפחה הסטנדרטית של GPON.
טכנולוגיית GPON מקורם בתקן הטכנולוגיה של Atmpon שהוקם בהדרגה בשנת 1995, ו- PON מייצג "רשת אופטית פסיבית" באנגלית. GPON (רשת אופטית פסיבית של Gigabit מסוגל) הוצעה לראשונה על ידי ארגון FSAN בספטמבר 2002. בהתבסס על כך, ITU-T השלים את פיתוח ה- ITU-T G.984.1 ו- G.984.2 במארס 2003, וגידול G.984.3 סטנדרטי בפברואר ויוני 2004. כך, המשפחה הסטנדרטית של GPON נוצרה בסופו של דבר. המבנה הבסיסי של מכשירים המבוססים על טכנולוגיית GPON דומה ל- PON הקיים, המורכב מ- OLT (מסוף קו אופטי) במשרד המרכזי, ONT/ONU (מסוף רשת אופטי או יחידת רשת אופטית) בקצה המשתמש, ODN (רשת הפצה אופטית) המורכבים מהסיבים המוצבים החד-פעמיים (סיבים של SM) ומפצל פסיבי, ומערכת ניהול רשת המחברת בין שני המכשירים הראשונים.
ההבדל בין אפון ל- GPON
GPON משתמשת בטכנולוגיית Multiplexing Multiplexing (WDM) כדי לאפשר העלאה והורדה בו זמנית. בדרך כלל משתמשים במוביל אופטי של 1490 ננומטר להורדה, ואילו מנשא אופטי של 1310 ננומטר נבחר להעלאה. אם יש להעביר אותות טלוויזיה, ישמש גם מנשא אופטי של 1550 ננומטר. למרות שכל ONU יכול להשיג מהירות הורדה של 2.488 GBITS/S, GPON משתמשת גם בחטיבת זמן גישה מרובה גישה (TDMA) כדי להקצות משבצת זמן מסוימת עבור כל משתמש באות התקופתי.
קצב ההורדות המרבי של XGPON הוא עד 10Gbits/s, ושיעור ההעלאה הוא גם 2.5Gbit/s. הוא משתמש גם בטכנולוגיית WDM, ואורכי הגל של המובילים האופטיים במעלה הזרם והזרם הם 1270nm ו- 1577nm, בהתאמה.
בשל קצב ההעברה המוגבר, ניתן לפצל יותר אונוס לפי אותו פורמט נתונים, עם מרחק כיסוי מקסימלי של עד 20 ק"מ. למרות ש- XGPON טרם אומץ באופן נרחב, הוא מספק מסלול שדרוג טוב למפעילי תקשורת אופטית.
EPON תואם באופן מלא לתקני אתרנט אחרים, כך שאין צורך בהמרה או באקפסולציה כאשר הוא מחובר לרשתות מבוססות אתרנט, עם עומס מקסימלי של 1518 בתים. EPON אינו דורש את שיטת הגישה CSMA/CD בגרסאות Ethernet מסוימות. בנוסף, מכיוון שהעברת Ethernet היא השיטה העיקרית של העברת רשת מקומית, אין צורך בהמרת פרוטוקול רשת במהלך השדרוג לרשת מטרופולינית.
יש גם גרסת אתרנט של 10 ג'יגה/ש 'המכונה 802.3AV. מהירות הקו בפועל היא 10.3125 Gbits/s. המצב העיקרי הוא קצב קישור uplink ו- downlink של 10 Gbits/s, כאשר חלקם משתמשים ב- 10 Gbits/s Downlink ו- 1 Gbit/s uplink.
גרסת ה- Gbit/S משתמשת באורכי גל אופטיים שונים על הסיב, עם אורך גל במורד הזרם של 1575-1580nm ואורך גל במעלה הזרם של 1260-1280nm. לפיכך, מערכת 10 Gbit/S ומערכת 1Gbit/S הסטנדרטית יכולים להיות מכפילים אורך גל על אותו סיב.
שילוב משחק משולש
ההתכנסות של שלוש רשתות פירושה שבתהליך ההתפתחות מרשת הטלקומוניקציה, רשת הרדיו והטלוויזיה, ואינטרנט לרשת תקשורת פס רחב, רשת טלוויזיה דיגיטלית ואינטרנט מהדור הבא, שלוש הרשתות, באמצעות טרנספורמציה טכנית, נוטים להיות בעלי פונקציות טכניות, אותם היקף עסקים, רשתות רשתות, שיתוף משאבים, ויכולים למשתמשים עם נתונים, נתונים טלטיים. מיזוג משולש אינו אומר שילוב פיזי של שלוש הרשתות העיקריות, אלא מתייחס בעיקר לאיחוד יישומים עסקיים ברמה גבוהה.
שילוב של שלוש הרשתות נמצא בשימוש נרחב בתחומים שונים כמו תחבורה חכמה, הגנת סביבה, עבודה ממשלתית, בטיחות הציבור ובתים בטוחים. בעתיד, טלפונים ניידים יכולים לצפות בטלוויזיה ולגלוש באינטרנט, טלוויזיה יכולה לבצע שיחות טלפון ולגלוש באינטרנט, ומחשבים יכולים גם לבצע שיחות טלפון ולצפות בטלוויזיה.
ניתן לנתח את שילובן של שלוש הרשתות מבחינה רעיונית מנקודות ורמות שונות, הכוללות שילוב טכנולוגי, שילוב עסקי, שילוב תעשייתי, שילוב מסוף ושילוב רשת.
טכנולוגיית פס רחב
הגוף העיקרי של טכנולוגיית הפס הרחב הוא טכנולוגיית תקשורת סיבים אופטיים. אחת המטרות של התכנסות רשת היא לספק שירותים מאוחדים באמצעות רשת. כדי לספק שירותים מאוחדים, יש צורך בפלטפורמת רשת שיכולה לתמוך בהעברת שירותי מולטימדיה שונים (סטרימינג מדיה) כמו שמע ווידאו.
המאפיינים של עסקים אלה הם ביקוש עסקי גבוה, נפח נתונים גדול ודרישות איכות שירות גבוהות, ולכן הם בדרך כלל דורשים רוחב פס גדול מאוד במהלך ההעברה. יתר על כן, מנקודת מבט כלכלית, העלות לא צריכה להיות גבוהה מדי. באופן זה, טכנולוגיית תקשורת סיבים אופטיים בעלת קיבולת גבוהה וטכנולוגיית תקשורת סיבים אופטית הפכה לבחירה הטובה ביותר עבור מדיה העברה. פיתוח טכנולוגיית פס רחב, במיוחד טכנולוגיית תקשורת אופטית, מספק רוחב פס נחוץ, איכות שידור ועלות נמוכה להעברת מידע עסקי שונה.
כטכנולוגיית עמודים בתחום התקשורת העכשווית, טכנולוגיית התקשורת האופטית מתפתחת בקצב של צמיחה פי 100 כל 10 שנים. תיבת סיבים אופטית עם קיבולת עצומה היא פלטפורמת ההולכה האידיאלית ל"שלוש הרשתות "והמוביל הפיזי העיקרי של כביש המידע העתידי. טכנולוגיית תקשורת סיבים אופטיים גדולים של קיבולת מיושמת באופן נרחב ברשתות טלקומוניקציה, רשתות מחשבים ורשתות שידור וטלוויזיה.
זמן ההודעה: דצמבר 12-2024